סיפור חייו
אלון נולד בבית חולים בלינסון בפתח תקוה ב- 20 לאוקטובר 1985 לאמא דורית ואבא חיים והיה בן יחיד ואהוב להוריו.
הוא גדל והתחנך כל ימיו בראשון לציון.
נתחיל באותו רגע שהיה כה מרגש עבורנו
תינוק קטנטן 3.050 ק"ג וחמוד נולד לעולמנו,
כי בשבילנו אלון היה כל מה שנבקש
בן זכר, בכור, יקר מפז, דגם 85,
תינוק מושלם, ורוד וסמוק לחיים
אולי ולמרות עזרת המלקחיים,
שחור שיער וכחול עיניים
שכמו היו פיסות רקיע כצבע השמיים.
לאחר שנה שאלון גדל עם אמא צמודה שהייתה בשבתון,
הוא הלך לעליזה לשנה אחת למשפחתון.
ואחרי תקופה של שנה אצל עליזה במשפחתון,
הוא הלך בגיל שנתיים לויצ"ו למעון.
ואחרי 3 שנים יפות ומקסימות במעון ויצ"ו
צעד אלון בגיל 5 לשנה אחת לבניין הצמוד לביתו לגן החובה.
ואחרי שנה בגן החובה כמו שזה תמיד קורה
הלך אלון בגיל 6 לכיתה א' לבית הספר "עין הקורא".
ובין לבין בשנתיים של גן החובה וכיתה א'
המשיך אלון את שנת הצהריים בצהרון הראשוניים
ובתום שנה א' עברנו דירה כשלאלון מלאו 7 שנים
ומבית הספר עין הקורא עבר לבית הספר "ניצנים".
הסידור של הקירבה לבית אכן עבד, אלון גדל והתפתח
וכבר בכיתה ב' לקח אחריות והיה לילד מפתח,
בשנה קשה מאד שעברה על כולנו
כשאימא עברה ניתוח קשה בגב והדאיגה אותנו,
ואז כשחבריו הילדים שיחקו בתופסת ובמחבואים
גילה אלון כבר אז בגרות רבה ודאגה, ופינה זמן ועזר לה להחלים.
וכך גדל והתפתח עם כושר טכני נפלא, ושאבא התקשה בפירוק או הרכבה
הציע לו אלון פתרונות רבים ברוח נדיבה.
בגיל 12 לאחר שסיים את לימודיו בביה"ס ניצנים המשיך אלון את לימודיו בחטיבת הביניים "בן גוריון" במשך 3 שנים עד הגיעו לגיל 15.
בגיל 13 כשאלון היה בכיתה ח' חגגנו לו הוריו איך לא? את חגיגת הבר מצווה, תחילה עם העלייה לתורה בשבת פרשת "לך לך" ב- 31.10.98 בבית הכנסת ע"ש "גיבורי מערכות ישראל" בראשון לציון, בו הפליא אלון לקרוא את ההפטרה בטוב טעם כשאביו היה ה-"מלמד" שלו, ואח"כ ב- 5.11.98 נמשכה החגיגה ברוב הוד והדר באולמי "בית המהנדס" בתל אביב– אירוע יפהפה ומרגש שלא ישכח. דרך אגב; באותו אולם – "בית המהנדס" חגגו הוריו של אלון את חתונתם, ובו גם התקיים ברית המילה של אלון.
בהמשך אותה שנה ועם סיום שנת הלימודים בכיתה ח' בתאריכים: 24.6.99 – 17.7.99 נסענו הוריו של אלון יחד עם אלון כמובן לטיול בר מצווה משפחתי ומאורגן מחוף לחוף בארה"ב ומפלי הניאגרה וטורנטו שבקנדה. זה היה הטיול הראשון של אלון לחו"ל, טיול מאלף,מהנה ובלתי נשכח שבו בילינו כל המשפחה יחד 3 שבועות אינטנסיביים ומהנים בטרוף.
בגילאים: 15-18 בשנים: 2000 – 2003 למד אלון את לימודיו התיכוניים ב- "גמנסיה הריאלית" בראשון לציון שבו סיים את לימודיו עם תעודת בגרות במגמת המחשבים.
בין לבין בחלק מהחופשות הגדולות בתיכון אלון עבד, ובעבודתו הראשונה בגיל 15.5 בערך בקייטנה של אוניברסיטת תל אביב קיבל אלון בסיום עבודתו "פרס עובד מצטיין" מה שהפך להיות נורמה בכל אחת מתחנות חייו בהמשך. לא אשכח איך הוא הגיע למשרדי בסיום עבודתו כשפניו קורנות מאושר ובגאווה גדולה הוא סיפר והראה לי את המכתב שקיבל על הצטיינותו ואת הפרס הכספי בגינו. ואני כמובן שמחתי מאד והתמלאתי בגאווה מהבן הנהדר והנפלא שמביא לי הרבה נחת וסיפוק.
כמתנת סיום לימודים נסענו אלון ואני בשנת 2003 לטיול מענג בין 12 יום ללונדון ולאמסטרדם, טיול בו למדנו להכיר אחד את השני טוב יותר, מה שקירב בינינו יותר ופתח צוהר חדש לטיולים רבים ומשותפים בין אב לבן בארץ ובחו"ל בהמשך.
עם סיום לימודיו התיכוניים כאמור בשנת 2003, שוחרר אלון מהצבא עקב סיבות רפואיות בפרופיל רפואי 24. אבל אלון לא וויתר ובעידודנו כמובן החליט להיאבק ולנסות להתגייס בכל מחיר ולהעלות את הפרופיל הרפואי מאחר שראה בשרות הצבאי ערך עליון של אזרח החי בארצו ובמדינתו בכורח החיים שאנו נמצאים בו. לאחר מאמצים קשים ורבים וכשהתברר לו שאת הפרופיל הרפואי לא ניתן יהיה להעלות הוא פתח במאבק עז להתנדב לשרות הצבאי, זה לא היה קל, והצבא איך זה לא מפתיע? כגוף בירוקרטי גדול ומסורבל הערים קשיים רבים ומרובים, אך אלון עם כל הקושי לא הרים ידיים ובסופו של דבר גוייס לשרת בהתנדבות בצבא ההגנה לישראל בשנים 2004-2006 ביחידת הבינוי הצהלי"ת, בתחילה כמפעיל מחשב, ואח"כ כמנהל הרשת ביחידה. במסגרת שרותו הצבאי רכש הכשרה בתקשורת נתונים צהלי"ת ובניהול שרתים במכללת ג'ון ברייס. תוך כדי השרות בתפקיד מנהל הרשת קיבל אלון תעודת הוקרה על ביצוע עבודתו בהצטיינות יתרה.
בשנים 2007 – 2012 בתקופה של קרוב ל- 4.5 שנים עבד אלון כמאבטח בנמל התעופה בן גוריון. העבודה הייתה כרוכה במשמרות וגם במסגרת עבודתו זו זכה לקבל עובד מצטיין.
בשנים 2009 – 2010 למד אלון תוך כדי עבודתו בשדה התעופה קורס מנהל תשתיות Microsoft ואבטחת מידע – 2008 במכללת ג'ון ברייס.
בפברואר 2012 התחיל אלון את עבודתו בחברת כללביט כעובד תמיכה טכנית במרכז התמיכה של החברה, ולאחר שנה ו- 3 חודשים קודם לתפקיד "אחראי ניהול ידע" במרכז התמיכה ועבד בה עד שהלך לעולמו ב – 24 לאוקטובר 2013. גם במסגרת זו זכה אלון פעמיים בפרס הצטיינות על עבודתו.
אלון אהב מאד לשמוע מוזיקה, לקרוא ספרות יפה באנגלית, אהב קולנוע וטלויזיה, אהב מאד משחקי מחשב, ואת המחשב שהיה אצלו מרכיב עיקרי בחיים כולל גם בתחום המקצועי, אהב לאכול את האוכל של אמא וכמובן במסעדות, אהב לצאת ולבלות עם החברים שלו בפאבים, אהב מאד בעלי חיים בעיקר כלבים ועופות והייתה בו חמלה גדולה להולכים על ארבע. בשנים האחרונות סיגל לעצמו אורח חיים בריא באוכל והרבה בספורט בעיקר בחדר הכושר. אהב מאד מכוניות ובעיקר מכוניות מרוץ וגם אהב מאד לנהוג מהר, ובשנה האחרונה גדולה הייתה אהבתו לאופנועים ורכש ידע רחב ומקיף בנושא.
אלון אהב מאד טבע וטיולים ובשנים האחרונות טייל יחד עם אביו במקומות מופלאים וקסומים בערים יפהפיות בעלות אושר תרבותי והסטורי, בהרים ונופים על גג העולם מדהימים ביופיים ועוצרי נשימה, באגמים יפהפיים ומקסימים ובעיירות קסומות, מרתקות ומדהימות בארה"ב, קנדה אנגליה והולנד כנאמר לעיל, כמובן בישראל וגם בספרד, צרפת, גרמניה, שוויץ, אוסטריה ובעיקר איטליה שהייתה המדינה המועדפת על אלון ואביו ושחזרו אליה עוד ועוד.
אבל כמו שאהב ונהנה לטייל עם אביו בחו"ל הוא אהב את ישראל יותר ותמיד שמח לחזור אליה, ובדף הפייסבוק שלו כתב ביום האחרון לטיול המקסים שערכו הוא ואביו באיטליה 3 שבועות לפני מותו: "איטליה איטליה אבל אין כמו ישראל".
אלון היה בן מסור ואוהב להוריו, רגיש בנשמתו מקסים ואוהב , יפה, חכם, שקט וצנוע, בעל תפיסה מהירה,יסודי, מעמיק, רציני, איכותי, מקצועי, אכפתי, מוכשר, מה שעשה עשה הכי טוב ועל הצד הטוב ביותר לראיה; איפה שלא עבד תמיד הצטיין, בכל מקום שעבד אנשים אהבו אותו ונקשרו אליו, מצחיק בעל חוש הומור, חבר אמיתי, טוב לב, מקסים ומדהים.
ב- 24 לאוקטובר 2013 מצא את מותו באופן טראגי בתאונת אופנוע והוא בן 28.
יהי זכרו ברוך, ותהי נשמתו צרורה בצרור החיים.
נאהב ונזכור לעד.